התאהבות

אהבה היא אולי אחד מהרגשות החזקים ביותר שקיימים במנעד הרגשות של בני האדם. ההיסטוריה של המין האנושי וכן יצירות האומנות שנוצרו ע"י המין האנושי, משופעות בדוגמאות על מעשים שביצעו בני האדם בשם האהבה. כמובן שזה לא מפתיע. האהבה מעניקה לנו תחושת משמעות ובעיקר, היא גורמת לנו לחשוב שלעולם לא נחוש יותר בדידות או צער. 

ברור לי שכל ניסיון להגדיר את המונח 'אהבה', או לנסות לשבץ את תהליך ההתאהבות לשלבים, יחטא למציאות. עפ"י המדע אגב, אהבה היא "בסך-הכל" פעילות חשמלית שנוצרת במוחנו במערכת הלימבית האחראית על הרגשות, ולא בחלק הקורטקס האחראי על החשיבה ההגיונית. המדע גילה בשנים האחרונות כנראה את מה שכולנו חווינו בשלב כזה או אחר של חיינו – כשאנחנו מאוהבים, הרגש גובר על השכל הישר.

אז אולי זה לא יהיה פשוט להגדיר אהבה והתאהבות, אך יחד עם זה ישנם קווים מנחים. ומבין כל הספרים שקראתי על הנושא, הדבר שסקרן אותי יותר מכל הוא דווקא תהליך ההתאהבות. אם התאהבות מוגדרת כתחושה העולה באדם, הגורמת לו לרצות בקרבתו של אדם אחר (בדר"כ מהמגדר שאליו הוא נמשך מינית), במטרה לקבל ממנו יחס אוהב, הרי שמה שסקרן אותי במיוחד היה הלמה. למה אנחנו מתאהבים דווקא באדם מסוים ולא באדם אחר. בספרה של איילה מלאך-פיינס, 'התאהבות – איך אנו בוחרים במי להתאהב', מצאתי כמה תשובות מעניינות. איילה מציינת בספרה גורמי התאהבות שונים. חלקם כאלה שאנחנו מודעים להם וחלקם כאלה שלא. בסקירה הקצרה שכתבתי בהמשך, אני די משוכנע שתמצאו כמה גורמים שתוכלו להזדהות איתם.

איך אנו בוחרים במי להתאהב

1. קירבה גיאוגרפית – קירבה גיאוגרפית לאדם מסוים מגבירה את הסיכוי שנתאהב בו מאחר והיא יוצרת הזדמנויות למפגשים ולהתוודעות הדדית. זה קורה בגלל מונח שמכונה 'חשיפה חוזרת'. ככל שניתקל במשהו או במישהו מספר גדול יותר של פעמים, כך הסיכוי שנפתח אליו חיבה גדל, מאחר ואנחנו מרגישים נוח יותר בקרבתו. ההיכרות מחליפה את הזרות. ואם תחשבו על זה לרגע, אז חשיפה חוזרת היא ההיפך המוחלט מאהבה ממבט ראשון. תחשבו על שיר ששמעתם בפעם הראשונה ולא סבלתם אותו. ואז שמעתם אותו במקרה, שלא מרצונכם, בכל מיני סיטואציות. אחרי שבוע מצאתם את עצמכם מכירים את מילותיו של השיר בעל-פה. המוּכַּר ממכֶּר. חשיפה חוזרת אומנם מאפשרת להעמיק את ההיכרות, אך היא גם מחזקת את הרגש הדומיננטי בקשר. כך למשל, אם הרגש הדומיננטי הוא תסכול, הרי שהחשיפה החוזרת תחזק אותו.

2. היכרות בתקופת עוררות רגשית –  כאשר אנחנו נמצאים בתקופות שבהן אנחנו חווים רגישות מוגברת,
הסיכוי שנתאהב גדל. תקופות כאלו יכולות להיות כתוצאה מארועים שליליים כגון סיום קשר אחר או אובדן, או לחילופין כתוצאה מארועים חיוביים כגון שינוי מקום עבודה, מעבר עיר או טיסה לחו"ל. חוויות אלו יוצרות עוררות רגשית מאחר והן יוצאות דופן ומגבירות את האדרנלין.

3. הופעה חיצונית – מראהו החיצוני של אדם הוא אחד מהגורמים שאנחנו מייחסים להם הכי הרבה חשיבות כגורם התאהבות. זה קורה, מאחר ואנחנו נוטים לחשוב בטעות שיופי (כפי שאנחנו תופסים אותו), מחובר באופן ישיר לאהבה. אנחנו חושבים בטעות שאם זה יפה מבחוץ, זה בהכרח חייב להיות גם יפה מבפנים. למעשה מה שמתרחש כאן זה 'אפקט ההילה'. אם מישהו נחשב בעינינו לאדם מושך פיזית, אנחנו נייחס לו תכונות אופי חיוביות. כמובן שזו טעות ושגם אנשים שנתפסים כלא מושכים בעינינו היו יכולים להוות עבורנו בני זוג אידיאליים מבחינת תכונות האופי שלהם. הופעה חיצונית, אמורה לשמש במקרה הטוב, מערכת סינון ראשונית. אך עם כל אמצעי המדיה שמקפידים לקדש את נושא המראה החיצוני, אני בספק אם זה ישתנה בזמן הקרוב. נכון להיום, סיפור כמו 'היפה והחיה', על מישהי שמתאהבת בגבר בגלל תכונות האופי הנעלות שלו תוך כדי התעלמות מוחלטת ממראהו הדוחה, קיים כנראה רק באגדות. אולי ניתן להתנחם מעט בעובדה שלרב, למראה החיצוני יש השפעה חזקה בתחילת הקשר ופחות בהמשכו. בסופו של דבר, בטווח הארוך, תכונות האופי של האדם הם שיקבעו אם הקשר יחזיק מעמד או לא ועפ"י מחקרים, תכונות האופי שלרב מושכות אותנו הן נחמדות, ידידותיות וחוש הומור. במילים אחרות, אנחנו אוהבים להיות במחיצתם של אנשים הגורמים לנו להרגיש בנוח. שגורמים לנו להרגיש בטוחים בעצמנו ובעיקר – שאנחנו עצמנו. הזמר עמיר בניון שר בשירו 'סופה' – "איתך אני יודע איך לאהוב אותי אפילו שאני אני, איתך אני פשוט זוכר תמיד להיות כמו שאני". מושלם!

4. משיכה לדומה – לרב, אנחנו ניטה להתאהב באנשים הדומים לנו. הם יכולים להיות דומים לנו במראה, בערכים, בתכונות האופי, בתחומי העניין, בסטטוס הכלכלי ו/או החברתי, באורח החיים, או בהשקפת העולם שלנו. לרב, אנשים השונים מאיתנו גורמים לנו לאי נוחות. ולמרות שגם הפכים נמשכים זה לזה, מאחר ובשונה יש משהו אחר ומסתורי, הרי שרב המחקרים מצביעים על כך שאנחנו נמשכים לאנשים הדומים לנו. ואתם אולי תופתעו לשמוע, אבל זה קורה לא מאחר ואנחנו אוהבים באמת את הצד השני. זה קורה מאחר ואנחנו אוהבים את עצמנו. אנחנו נמשכים למישהו הדומה לנו מאחר ואנחנו רואים בו את ההשתקפות של עצמנו. סוגיה מעניינת היא שככל שזוגות נמצאים יחד יותר זמן, כך הם הופכים להיות יותר ויותר דומים זה לזה.

5. סיפוק צרכים – אנחנו ניטה להתאהב במישהו, שאנחנו נחשוב שהוא מסוגל לספק את הצרכים שלנו. אנחנו מרגישים שיש לנו תכונות שחסרות לנו או שמודחקות אצלנו, ואנחנו משוכנעים שהוא זה שיכול להשלים אותן. הצרכים הללו יכולים להיות צרכים רגשיים, אינטלקטואליים, חברתיים, רוחניים, מיניים, או שילוב של מספר צרכים יחד. כך למשל, גבר שכלתן יחפש אישה רגישה. ברמה הפסיכולוגית, זה קורה מאחר ואנחנו מנסים לייצר אישיות אחת כוללת ושלימה. לפי הפסיכואנליטיקן תיאודור רייק, זו התאהבות מסיבות אנוכיות מאוד ולפי הקבלה אהבה כזו מכונה 'אהבת דגים'. הנה משל קצר שיסביר את זה. אדם פוגש בחור צעיר שאוכל דג והוא שואל אותו מדוע הוא אוכל את הדג? זה מפני שאני אוהב דגים, עונה הבחור הצעיר. האיש המבוגר עונה בחזרה – אתה אוהב את הדג? בגלל זה הוצאת אותו מהמים, הרגת אותו ובישלת אותו כדי לאכול אותו? אתה לא אוהב דגים. אתה אוהב את עצמך. מאחר והדג טעים לך, הוצאת אותו מהמים, הרגת אותו ובישלת אותו כדי לאכול אותו. פעמים רבות מה שאנחנו מגדירים כאהבה, היא לא יותר מאשר 'אהבת דגים'. אהבה שבה אנחנו רואים באחר, או שאחרים רואים בנו, כלי לסיפוק צרכים. כנראה שלא סתם נאמר שהאהבה האמיתית היחידה שקיימת בעולם היא אהבת אם לילדיה מאחר וזו אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה ללא תנאים. נטולת אינטרסים. הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן אמר ש'אהבה מתחילה כשאדם מרגיש שצרכיו של אדם אחר חשובים ממש כמו צרכיו שלו'. במילים אחרות, אהבה היא למעשה דאגה פעילה לחייו ולצמיחתו של מושא אהבתנו. במילים פחות עדינות, אם זו 'אהבת דגים', אז משהו פה מסריח.

6. דמיון להורים – בנסיבות מסוימות, אנחנו ניטה להתאהב בבן זוג הדומה בצורה משמעותית להורה שעימו יש לנו נושא לא פתור. כך למשל, גבר ייטה להתאהב באישה שמזכירה לו את אמא שלו (תסביך אדיפוס) ואישה תיטה להתאהב בגבר שמזכיר לה את אבא שלה (תסביך אלקטרה). זה נושא מורכב מאוד בפני עצמו ורק אציין בקצרה שעפ"י פרויד, זה קורה מאחר ומשיכה רומנטית קשורה לשלבי ההתפתחות שאנחנו עוברים בילדותנו. בין היתר, כשנחשפנו לדרך שבה ההורים שלנו ביטאו אהבה כלפינו וכלפי זה לזו.

חשוב, ואולי אפילו מיותר לציין, אך בכל זאת, ששום גורם, לא מאלה שציינתי ולא אחרים, שיכול להבטיח  או לנבא התאהבות או שמירה על אהבה קיימת. גם איילה מלאך-פיינס מציינת מפורשות בספרה שמה שהגורמים שהיא סוקרת עשויים לעשות, זה להגדיל את הסיכוי להתאהבות. אהבה בכלל ותהליכי התאהבות בפרט נתונים להשפעות סביבתיות, חברתיות ולנורמות תרבותיות. כך למשל, בתרבויות מסוימות, אנחנו ממש "מתוכנתים" מגיל צעיר לאידיאל שעל פיו עלינו להתחתן. ואם אפשר, אז כמה שיותר מוקדם ולעיתים ללא שום קשר לרגשות אהבה. כבר יצא לי להיתקל בחיי בכמה "לחוצות" ו"לחוצי" חתונה. מה גם, שבעולם החומרי של היום, רבות אנחנו נתקלים במה שציינתי קודם כ'אהבת דגים'. יחד עם זה, כשאני מסתכל על זוגות שהתאהבו ומחזיקים מעמד יחד לאורך שנים רבות, בעיני זהו קסם אמיתי. הסופר פאולו קואלו, מחבר רב המכר 'האלכימאי' תימצת את זה לכדי משפט אחד – 'האהבה לא מפריעה לאיש להמשיך בדרך אל ייעודו. ואם זה קורה, זה מפני שאין זו אהבה אמיתית'.

ספרות מומלצת

התאהבות, איך אנו בוחרים במי להתאהב – איילה מלאך-פיינס
גברים ממאדים ונשים מנוגה – ד"ר ג'ון גריי
פנויים לקשר – קייסי מקסוול קלייר
לבסוף מוצאים אהבה – ד"ר הארוויל הנדריקס
לשמור על האהבה הזאת – ד"ר הארוויל הנדריקס

למיטיבי לכת

לומדים זוגיות – זיוית אברמסון
אמנות האהבה – אריך פרום