מאז שאני זוכר את עצמי אני מכור לידע, ולאחר שהשלמתי עם העובדה שלעולם לא אוכל לדעת הכל על הכל, אני לפחות מנסה לדעת הרבה על הרבה. אני זוכר שכילד עשיתי לעצמי הרגל. בכל לילה, לפני שהייתי נשכב לישון, הייתי קורא ערך אחד באנציקלופדיה. ערך אחד בלבד. לא משנה באיזה תחום. באמצעות הטכניקה הזו נחשפתי למאות תחומים ומונחים, כשהקטגוריות האהובות עלי היו אישיים וממציאים והמצאות.
האנציקלופדיות המסורתיות כפי שהכרנו אותן די חלפו מן העולם, ואת ההרגל של קריאת ערכים באנציקלופדיות לפני השינה, החלפתי בהרגל של קריאת ספרים מדי יום. לא משנה באיזה שלב הייתי בחיים שלי, תמיד הקפדתי לקיים את ההרגל הזה, והעובדה שבחרתי להיות אמן חושים כמובן שרק חיזקה והעצימה את ההרגל הזה.
הרגל עשרת העמודים
הרגל עשרת העמודים אומר דבר מאוד פשוט – בכל יום עליכם לקרוא עשרה עמודים. אפשר יותר, אך ודאי לא פחות. וזה לא משנה כמה אתם עסוקים באותו היום. עשרה עמודים הם המינימום. נשמע פשוט נכון? אז זהו, שיש פה כמה קצ'ים. הקץ' הראשון הוא שאינטרנט לא נחשב. בהרגל עשרת העמודים אני מתכוון להארדקופי. הקץ' השני הוא שעיתונים, מגזינים, קומיקס ודומיהם לא נחשבים. אנחנו רוצים ידע, לא רכילות. וגם אם הם הארדקופי, בהרגל עשרת העמודים אני מתכוון לספרים ממש. אולדסקול. הקץ' השלישי הוא שיש לקרוא את עשרת העמודים ברצף ולא לאורך כל היום. והקץ' האחרון והמחמיר מכולם הוא שלא ניתן להיכנס ל"אוברדראפט". במילים אחרות, אם לא הספקתם לקרוא את עשרת העמודים ביום מסוים, אתם לא יכולים לקרוא ביום למחרת עשרים עמודים וכן הלאה. הרגל הוא הרגל וכוחו טמון בהתמדה ובמידת המחויבות שלכם. בחשבון פשוט, 10 עמודים ביום הם 70 עמודים בשבוע (והנה קץ' נוסף – אין הנחות בחגים ובסופ"שים), שהם כ-300 עמודים בחודש. בממוצע זהו ספר אחד וזה אומר שאחרי חצי שנה צברתם ידע ששווה לכ-1,800 עמודים, שהם כשישה ספרים. וזה חברים – כמות עצומה של ידע. אני נוהג לקרוא כ-20 עד 30 עמודים מדי יום. לעיתים אף 50. אני משאיר לכם לעשות את החשבון.
תוך כדי כתיבת השורות הללו אני נזכר שכנער קראתי ראיון עם יהונתן גפן ובו הוא ציין שעל הורים להקפיד על כך שילדיהם יקראו בכל יום כ-30 עמודים אם אני זוכר נכון, כדי להנחיל להם הרגלי קריאה. זהו חיזוק נוסף לטכניקה הזו מפיו של אחד מהיוצרים המוכשרים בישראל.
יעילות ואפקטיביות
אחת השאלות הראשונות שאני מניח שאתם שואלים את עצמכם עכשיו, היא איך להחליט מה לקרוא. האם לקרוא ספרי מדע בדיוני? רומנים? שירה? פרוזה? ספרי עידן חדש? פרסומים מדעיים? הרי יש כל כך הרבה תחומים שאפשר וכדאי לקרוא עליהם, שבקלות אפשר ללכת לאיבוד. ולכן, בואו נעשה קצת סדר באמצעות שני מושגים חשובים ששניתן למצוא אותם בתחומים רבים ונשאל אותם לעניינינו – יעילות ואפקטיביות.
יעילות מוגדרת כשימוש במינימום משאבים כדי להשיג תוצאה רצויה. היא מתייחסת לתהליך העבודה ולניסיון לשפר אותו כל הזמן, כלומר לגרום לנו לנצל בצורה אופטימלית את המשאבים שעומדים לרשותנו. אפקטיביות מוגדרת כעשיית פעולה שתביא לתוצאה הרצויה. היא מתייחסת למטרה, כלומר להשגת תוצאות שהתרומה שלהן להשגת המטרה תהיה הגדולה ביותר. במילים אחרות, היעילות היא ה"איך", בעוד האפקטיביות היא ה"מה".
לדוגמא – פרסומת טלוויזיה שהופקה בתקציב ענק והביאה לגידול במכירות החברה היא אפקטיבית מפני שהיא השיגה את מטרתה, אך אם היה ניתן להשיג את אותן התוצאות בדיוק בתקציב זול יותר, הרי שהפרסומת הייתה לא יעילה. דוגמא נוספת – תרופה שמחוללת שיפור בחולים שנוטלים אותה היא אפקטיבית מאחר והיא השיגה את מטרתה, אך אם היא גורמת לתופעות לוואי, הרי שהתרופה אינה יעילה. תזכרו את המשפט הבא ולעולם לא תתבלבלו בין שני המושגים הללו – יעילות זה לעשות דברים נכון. אפקטיביות זה לעשות את ה-דבר הנכון.
בחיים בכלל, ובמקרה שלנו בהרגל עשרת העמודים בפרט, אנחנו רוצים להיות גם יעילים וגם אפקטיביים. הרגל עשרת העמודים הוא מאוד יעיל מאחר והוא שיטתי, אך השאלה היא האם הוא אפקטיבי. נניח כדוגמא שאחת המטרות המרכזיות שלי בחיים היא להפוך לאוטוריטה מקצועית בכל הקשור לאימון ולהתפתחות אישית. אם אנצל את הרגל עשרת העמודים לקריאת מחזות של שייקספיר, צברתי ידע חשוב מאוד שעשוי לשמש אותי בפתרון תשבצים, אך הוא אינו מקדם אותי לעבר השגת המטרה שלי. ולכן, כדי שהרגל עשרת העמודים יהיה אפקטיבי, עלי לקרוא, בין היתר, ספרי אימון והתפתחות אישית. באופן אישי אני מאמין שגם קריאת מחזות של שייקספיר היא חלק מהתפתחות אישית אך זו כבר סוגיה למאמר אחר. אם יש לכם רצון וזמן פנוי לקרוא ספרות קלאסית, או כל דבר אחר, יש לכם את ברכת הדרך ממני, אך בהנחה שלרובנו אין זמן מיותר, הרגל עשרת העמודים חייב להיות מנוצל היטב. ולכן, עליכם לקרוא ספרים שרלוונטיים לתחום התמחותכם, או לתחום שבו אתם רוצים לעסוק.
צבירת ידע חדש ותחזוקת ידע קיים
תובנה נוספת וחשובה בעיני לגבי הרגל עשרת העמודים, היא שיש להקפיד לא רק על קריאה של חומרים חדשים, אלא גם על קריאה חוזרת של חומרים שכבר קראתם עליהם בעבר. בחזרה איני מתכוון לכך שיש לקרוא את אותו הספר שוב ושוב אלא לכך שיש לקרוא ספרים שונים על אותו הנושא. תחזוקה של ידע קיים משפרת את הזיכרון שלו, משאירה אותנו מעודכנים ובקיאים, מאפשרת לנו לקבל נקודות מבט שונות על אותו נושא ובעיקר – מביאה אותנו לתובנות חדשות, כאלה שלא תמיד הגענו אליהן כשלמדנו את הנושא בפעם הראשונה. אני נוהג להשקיע כ-50% מהזמן בלימוד של נושאים חדשים וכ-50% מהזמן בחזרה על נושאים שכבר למדתי בעבר. אתם כמובן תחלקו את הזמן כראות עיניכם, אך בכל מקרה אני לא ממליץ על תחזוקת ידע קיים שתפחת מ-20%. בעיקר אם אתם רוצים להפוך למומחים בתחום מסוים.
בעיני, צבירת ידע הוא דבר חשוב מאין כמותו. והיום, בתקופה המכונה מהפיכת המידע, ניתן להשיג בקלות חומרים מקצועיים על כל תחום שאתם מסוגלים לחשוב עליו. זה נמצא שם. רק צריך להושיט יד ולקחת. מחקר מעניין בתחום הלמידה העלה את הממצאים הבאים: אם קוראים – זוכרים כ-10% אחרי שבועיים, אם צופים – זוכרים כ-50% אחרי שבועיים, אם מתנסים – זוכרים כ-90% אחרי שבועיים. ולכן, צבירת ידע שיטתית, אוטודידקטית, היא נקודת פתיחה בלבד. נקודת פתיחה טובה אומנם, אך עדיין רק נקודת פתיחה. פתגם סיני עתיק אומר ש'לדעת ולא לפעול זה כמו לא לדעת כלל' ולכן, אני מזמין אתכם לאמץ את הרגל עשרת העמודים אך גם ליזום ולבצע פעולות כדי להתנסות ולא לחיות את חייכם ברמה התיאורטית בלבד. צאו לשטח. "שחקו את המשחק".
לסיום המאמר הזה, אני מזמין אתכם להרהר במשפטו של המשורר הלבנוני-אמריקאי חליל ג'ובראן בכל הקשור לידע – 'איש אינו מסוגל לגלות לכם את הטמון, רדום למחצה, בעמקי הידע שלכם. שכן חזונו של האחד אינו יכול להעניק כנפיים לאחר. וגם בעמדכם לבדכם לפני חוכמתו של אלוהים, על כל אחד מכם להתייצב לבד מול ידיעת האלוהים שלו והבנתו את העולם'. אני לא יודע מה איתכם, אבל בבוא היום, כשאעמוד מול אלוהים, אני רוצה להיות מוכן.
ספרות מומלצת
כראות עיניכם. רק תקראו…
