את המאמר הפעם החלטתי להקדיש לסקירת ספרו של רובין ס' שארמה – 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו'. הספר נחשב לאחת הקלאסיקות בתחום ההתפתחות האישית והמודעות העצמית ובגלל רשימת קריאה ארוכה מאוד, לקח לי זמן להגיע אליו. עכשיו לאחר שקראתי אותו, בואו נראה מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו.
הספר מתאר שבעה נושאים מרכזיים בתחום המודעות העצמית במטרה ללמדנו תכונות לחיים מוארים, והוא עושה זאת באמצעות משל סוריאליסטי. כמי שבחר להיות אמן חושים, החשיבה המטאפורית אינה זרה לי, אולם הפעם המשל סוריאליסטי במיוחד. להלן תיאור המשל כלשונו, ולאחריו – הסבר הנמשל.
"אתה יושב באמצע גן פורח, שופע ירק, מרהיב. הגן מלא בפרחים שלא ראית מימיך. שקט ושלווה עילאית סביב. טעם מן התענוגות החושניים של הגן והרגש שיש לך כל הזמן שבעולם ליהנות מנווה-מדבר זה של הטבע. אתה מסתכל סביב ורואה שבמרכז הגן הקסום ניצב מגדלור אדום, שש קומות גובהו. פתאום מופרת הדממה בגן ודלת בתחתית המגדלור נפתחת בקול חריקה קולני. מן הדלת כושל החוצה מתאבק סומו יפני שגובהו שניים וחצי מטרים ומשקלו ארבע מאות וחמישים קילוגרמים, ומשרך את רגליו אל מרכז הגן. המתאבק היפני עירום כמעט כליל. כבל מתכת ורוד מכסה את ערוותו. כשהמתאבק מתחיל להתהלך בגן, הוא מוצא שעון-עצר מוזהב נוצץ, שמישהו השאיר שם שנים רבות קודם לכן. הוא עונד את השעון על פרק ידו ונופל על הקרקע בקול חבטה. הוא מאבד את ההכרה ושוכב שם שרוע בלי תנועה. כשנדמה שכבר נפח את נשמתו הוא מתעורר, אולי בגלל ניחוח הוורדים הצהובים הרעננים הפורחים לידו. המתאבק מתמלא כוחות מחודשים, קופץ בזריזות על רגליו ומסתכל לשמאלו. הוא נדהם ממה שרואות עיניו. מבעד לשיחים שבקצה הגן הוא רואה דרך ארוכה ומתפתלת, מכוסה במיליוני יהלומים נוצצים. כפי הנראה איזה קול מורה למתאבק ללכת בה, ולזכותו ייאמר שהוא עושה כן. הדרך מובילה אותו לשמחת עולמים ולאושר אין קץ".
אפשר לומר הרבה דברים על המשל הזה. 'הגיוני' הוא כנראה לא אחד מהם. אני אנסה לעשות קצת סדר. המשל מתאר שבעה סמלים כשכל אחד מהם מסמל משהו אחר.
הגן – מסמל את התודעה של האדם שהיא כגן פורה. כדי שהגן יפרח, יש לטפח אותו, כלומר לשלוט בתודעה שלנו. לא להניח ל"עשבים שוטים" כגון דאגות, חרדות, חרטות על העבר וחששות מן העתיד להכות שורש. חלק גדול מטיפוח הגן, משליטה בתודעה, נעשה באמצעות עבודה על האמונות המגבילות שלנו.
המגדלור – מסמל את ההכוונה. לאורך ההיסטוריה הימית, מגדלורים סיפקו לימאים הכוונה כשהים היה סוער. המגדלור מסמל הכוונה, חתירה לעבר מטרה. 'מטרת החיים היא חיים עם מטרה' כפי שנכתב בספר. זכרו – אדם ללא מטרות הוא כמו ספינה ששטה בלב ים ללא יעד.
מתאבק הסומו – מסמל את הקָאִיזֶן (שיפור מתמיד ביפנית). כשם שמתאבק הסומו שואף לשפר את יכולותיו כל הזמן, כך עלינו להקפיד ולהתמיד בשיפור יכולותינו. להלן מספר הרגלים שהספר ממליץ לאמץ כאמצעים לשיפור מתמיד – התבודדות, פעילות גופנית, הקפדה על תזונה, לימוד מתמשך והרחבת הידע, התבוננות עצמית (לדוגמא: מחשבה בסוף היום על כל מה שעשינו ומה שעבר עלינו במהלך היום), קימה מוקדמת, שמיעת מוזיקה, המילה המדוברת (הדיבור הפנימי, המילים שאנחנו אומרים לעצמנו, מנטרות), אופי ראוי (פעולות יומיות מחזקות לחיזוק האופי) ופשטות.
כבל המתכת הוורוד – מסמל שליטה עצמית, משמעת וכח רצון. כשם שחוט מתכת אחד הוא דק ושביר אך מספר חוטים יחד חזקים מאוד, כך כאשר אנחנו עושים פעולה בודדת היא לרב לא מביאה לתוצאה הרצויה ולכן יש להתמיד ולעשות פעולות קטנות בקביעות, שנערמות ויוצרות את תכונת המשמעת העצמית.
שעון העצר הזהוב – מסמל את כיבוד הזמן שהוא המשאב היקר ביותר בחיים. הקפידו לכבד את זמנכם ואת זמנם של אחרים.
הוורדים הריחניים – מסמלים את הנתינה. כאשר אנחנו נותנים למישהו ורד, משהו מניחוח הורד נשאר תמיד ביד שמגישה את הורד. משמע, כאשר אנחנו מתאמצים לשפר את חייהם של אחרים, בעקיפין אנחנו מרוממים את חיינו שלנו והופכים אותם לעשירים יותר ולבעלי משמעות.
שביל היהלומים – מסמל את אימוץ ההווה. את הכאן והעכשיו. חרטות על עבר שאיננו יכולים לשנותו ומחשבות על העתיד שלרב איננו יכולים לחזותו, יוצרים אי שקט פנימי ומונעים מאיתנו לחיות בהווה ולחוות אותו במלואו.
אני מקווה שעכשיו המשל הרבה יותר ברור. ואם יש משהו שרובין מיטיב לעשות בספר לדעתי, זה לאחד מספר נושאים מרכזיים בתחום המודעות העצמית לכדי משל אחד מתומצת שקל לזוכרו. אני מזמין אתכם להרהר שוב בסמלים שבמשל וכמובן לקרוא את הספר במלואו.
ספרות מומלצת
הנזיר שמכר את הפרארי שלו / רובין ס' שארמה
