חיי במספרים

את המאמר הפעם אני רוצה להקדיש עבורי. או יותר נכון, לסקירת חיי בצורה קצת שונה. וכמו תמיד, החלטתי לעשות את זה בדרכי שלי. אז הנה זה בא – חיי במספרים.

41 – זה מספר השנים שלי בכוכב הלכת 'ארץ'. 41 שנים הם שווי ערך ל-492 חודשים, שהם 1,968 שבועות, 13,776 ימים, 330,624 שעות,  19,837,440 דקות ו-1,190,246,400 שניות נכון לרגע זה. וכל עוד זה תלוי בי, אני מתכוון להישאר כאן עוד הרבה הרבה זמן.

9 – זהו סכום הספרות מתאריך הלידה שלי 12-06-1980. עפ"י הנומרולוגיה זה אומר שאני לוחם צדק, ישר, אימפולסיבי, נאמן, סוגר מעגלים, שלם, בעל אהבה ונתינה ללא תנאים ומקרין עוצמה ונחישות. נגיד…

184 – זהו הגובה שלי בס"מ.

75 – זהו המשקל שלי בק"ג.

7 – זה מספר הצלקות שיש לי בגוף ועל אף אחת מהן לא הייתי מוותר. במחשבה שנייה, אולי רק על אחת.

2 – זה מספר התארים האקדמיים שיש לי. ואם לא הייתי נחשף לעולם הקסמים, הייתי עושה לפחות עוד אחד.

4 – זה מספר האחיינים שיש לי. שמם בישראל הם 'אוראל', 'אלון', 'נועם' ו'אביב' ואני אוהב אותם כמו שלא אהבתי מעולם.

30 – זהו מספר העמודים שאני נוהג לקרוא מדי יום. לפחות.

451 – זה מספר הספרים שקראתי עד היום.

2,543 – זה מספר הסרטים שראיתי עד היום.

14 – זה הציון הכי נמוך שקיבלתי אי פעם במבחן. זה היה בכיתה ט' במחשבים. אני מניח שמאז כבר הבנתי שבהיי טק אני לא אהיה.

15 – זה הגיל שבו נישקתי לראשונה מישהי בפה. עד היום היא לא יודעת שבאותו הזמן דמיינתי שאני מנשק מישהי אחרת. והכי מצחיק זה ששתיהן חברות שלי בפייסבוק ואין סיכוי שהן קוראות את זה עכשיו. או שאולי אני טועה…

7,000 – זה הסכום שקיבלתי מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה על תסריט שעבדתי עליו שנה וחצי. 7,000 ₪! וגם זה היה בחלקים.

3,481 – זה מספר החברים שיש לי בפייסבוק. נראה לי שאני צריך להעביר שם איזה סינון.

1 – זה מספר הפעמים שחוויתי חוויה חוץ גופית (חוויה שבה האדם חש שהוא מתנתק מהגוף שלו ומסוגל לצפות בעצמו מהצד). זה היה במקרה ולא משנה כמה פעמים ניסיתי לשחזר את זה, זה לא הצליח לי.

30 – זהו העומק המירבי במטרים שאליו הגעתי כשצללתי באילת.

30 – זהו גם המרחק המירבי במטרים שאני מצליח לעבור בשחייה מתחת למים מבלי לנשום.

17 – זה מספר השנים שהתאמנתי בMMA. עד היום, אומנויות הלחימה הוא התחום שבו השקעתי הכי הרבה שעות אימון.

3 – זה מספר הפעמים שהגעתי למיון בעקבות הסעיף הקודם. פעם אחת זה נגמר בצילום באוזן, פעם שנייה בבדיקה באף ופעם שלישית בתפרים מתחת לעין. זה מבלי להחשיב את כל הצהובים, הכחולים והסגולים שעיטרו את הגוף שלי לאורך השנים. ומשום מה, תמיד המשכתי לחזור לשם.

9 – זה מספר השנים שלקח לי לסיים את התואר הראשון. אני בטוח שאם מישהו יבדוק את זה, זה שווה שיא גינס.

5 – זה מספר הימים שבהם נהניתי לעבוד כקופירייטר מתוך 13 חודשים שעסקתי בזה. תאמינו לי כשאני אומר לכם – זה מקצוע הרבה פחות מלהיב משזה נשמע.

957 – זה מספר הופעות הבמה שצברתי בחמש השנים האחרונות.

52 – זה מספר העוזרים שיש לי. ואת כולם ניתן למצוא בחפיסה אחת, אם מוציאים את שני הג'וקרים.

3 – זה מספר הפעמים שהתאהבתי ממבט ראשון. בפעם הראשונה זה היה באומנויות לחימה, בפעם השנייה בכתיבה ובפעם השלישית באומנות חושים.

0 – זה מספר הפעמים בחיי שבהם עישנתי סיגריות, נרגילה או סמים. זהו כנראה גם הסעיף היחיד שעליו אני יכול לומר בוודאות שהמספר הזה לעולם לא ישתנה.

19 – בהערכה גסה, זהו מספר הפעמים שלמדתי במועדון הביילה סלסה את התרגיל "אינשופלה דובְּלֵה". המדריכים שם כנראה עדיין חושבים שיש לי סיכוי להיות רקדן סלסה יום אחד.

1 – זה מספר השנים שצפויות לי בכלא אם הקלטת שבה הפנטתי מישהי על במה תדלוף יום אחד.

3 – זה מספר השעות ששהיתי מרצוני במחלקה הסגורה בבית החולים לחולי נפש אבארבאנל.  זה היה לצורך תחקיר לתסריט קולנוע שעבדתי עליו ועד היום אני משוכנע שהם עשו טעות כשנתנו לי לצאת.

1 – אחד אלוהינו. תודה לך שאפשרת את כל אלה…