כמי שבחר להיות אמן חושים, אני משתמש בטכניקות שונות ומגוונות של צורות חשיבה. לכן את המאמר הפעם החלטתי להקדיש לטכניקת החשיבה של אדוארד דה בונו, טכניקה שהוא כינה בשם 'שישה כובעי חשיבה'.
אדוארד דה בונו הוא רופא, סופר וממציא מלטי שעסק שנים רבות בפיתוח של טכניקות חשיבה. במודלים שלו הוא מבחין בין שתי צורות של חשיבה.
חשיבת רקע – החשיבה האוטומטית שאותה אנחנו מבצעים כל הזמן ושאין לנו שליטה עליה.
חשיבה מכוונת – חשיבה פעילה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו חושבים על משהו "מיוזמתנו".
עפ"י אדוארד, באמצעות סוג החשיבה השני, חשיבה מכוונת ושיטתית, ניתן לפתור בעיות בדרכים יצירתיות, ולשם כך הוא פיתח את טכניקת 'ששת כובעי החשיבה'.
שישה כובעי חשיבה
עפ"י טכניקת ששת כובעי החשיבה, בכל פעם שאנחנו רוצים לקבל נקודת מבט אחרת על נושא מסוים, אנחנו פשוט צריכים "לחבוש" כובע אחר (מטאפורית או שלא מטאפורית), כך שבכל רגע נתון, החשיבה שלנו ממוקדת ומוכוונת עפ"י הכובע שחבשנו. במילים אחרות, אנחנו "מכריחים" את עצמנו לחשוב עפ"י סוג החשיבה השני שתיאר אדוארד – חשיבה מכוונת ושיטתית. אלה הם ששת הכובעים, כלומר נקודות המבט השונות שמציע אדוארד דה בונו.
- הכובע הלבן – מייצג עובדות ונתונים, כלומר חשיבה נייטרלית ואובייקטיבית.
- הכובע האדום – מייצג רגשות, תחושות ואינטואיציה.
- הכובע השחור – מייצג את כל מה ששלילי, שיפוטי, ביקורתי, פסימי, מחפש האיומים והחסרונות שיתאר מדוע הדברים לא יעבדו.
- הכובע הצהוב – מייצג את כל מה שחיובי, אופטימי, מחפש ההזדמנויות והיתרונות שיתאר מדוע הדברים כן יעבדו.
- הכובע הירוק – מייצג יצירתיות וחיפוש חלופות.
- הכובע הכחול – מייצג את החשיבה עצמה, רוגע ושליטה, ולמעשה הוא הכובע שאחראי על שאר הכובעים.
כובעי החשיבה הם כמובן מטאפורה בלבד וניתן להחליף אותם בחולצות, במשקפיים, בדגלים, או בכל אמצעי אחר. ואם משתתפים בדיון כמה אנשים, הרי שכל אחד מהם יכול "לחבוש" כובע אחר וכך הדיון הופך למעין משחק תפקידים שבו כל אחד מחובשי הכובעים משחק תפקיד אחר, עפ"י הכובע אותו הוא חבש – חובש הכובע הלבן יהיה איש הנתונים, חובש הכובע האדום יהיה איש התחושות, חובש הכובע השחור יהיה הפסימי, חובש הכובע הצהוב יהיה האופטימי, חובש הכובע הירוק יהיה היצירתי וחובש הכובע הכחול ינהל את הדיון.
טכניקת הכובעים מאפשרת לנו גמישות מחשבתית והיא טכניקה מצוינת לסיעור מוחות ולעבודה קבוצתית. יחד עם זה, היא טכניקה טובה לא פחות גם לעבודה אישית. כשעבדתי כקופירייטר במשרד פרסום וכשלמדתי תסריטאות בבית הספר לקולנוע סם שפיגל, עסקתי רבות בסוגים שונים של כתיבה. אחד הדברים הקשים ביותר לכותב הוא להסתכל על היצירה שלו בצורה אובייקטיבית ונטולת אגו. ולכן, בכל פעם שרציתי לקבל נקודות מבט שונות על הדברים שכתבתי, השתמשתי בטכניקת הכובעים כך שבכל רגע נתון "חבשתי" על עצמי כובע אחר והקפדתי להתמקד בסוג מסוים של חשיבה עפ"י צבע הכובע.
אם תחשבו על זה לרגע, כבני אדם אנחנו לעיתים מוכוונים עובדות ונתונים, לעיתים אנחנו רגישים ועובדים עפ"י התחושות שלנו, לעיתים אנחנו פסימיים יתר על המידה, לעיתים אנחנו אופטימיים יתר על המידה, לעיתים אנחנו יצירתיים ולעיתים אנחנו אוהבים לנהל ו"לנצח" על כל התזמורת. במילים אחרות, בכל אחד מאיתנו שוכנים ששת הכובעים כל הזמן. יחד עם זה, לכל אחד מאיתנו ישנו כובע אחד דומיננטי, כזה שמשתלט לנו על צורת החשיבה שלנו ולמעשה מקבע אותה. כך לדוגמא, אדם שהוא פסימי מטבעו, "חובש" כל הזמן את הכובע השחור. מה שאני מזמין אתכם לעשות, הוא לא לתת לצורת חשיבה מסוימת להשתלט עליכם. הקפידו "להחליף כובעים" כל הזמן. כך תוכלו תמיד למצוא חלופות, לקבל נקודות מבט שונות על אותו הנושא, לשפר את קבלת ההחלטות שלכם, ובעיקר – ליהנות מחיים מגוונים ועשירים יותר בחוויות. וברגע זה ממש, עם סיום כתיבת המאמר הזה, אני מסיר מעלי את הכובע הלבן וחוזר לחבוש את הכובע הירוק כדי להמשיך לעבוד על קטעים חדשים להופעות שלי.
ספרות מומלצת
שישה כובעי חשיבה / אדוארד דה בונו
